שני נזירים, מורה ותלמיד, יצאו ליום של מדיטציה והתבוננות בחיק הטבע.
הם הלכו בשתיקה, תוך כדי שהם שמים לב לטבע שסביבם. לאחר כשעה הגיעו לנהר רחב ידיים. על גדת הנהר
עמדה אישה שחששה לחצות את המים.
“את רוצה שאעזור לך לחצות את הנהר?” שאל אותה אחד הנזירים
תודה! אמרה האישה והנזיר לקח אותה בידיו, הניח אותה על גבו ונשא אותה אל צדו השני של הנהר, כשהנזיר השני
פוסע בעקבותיהם.
שני הנזירים המשיכו בדרכם בשתיקה עד שירד היום.
בלילה, לפני שהלכו לישון, הפר הנזיר הצעיר את שתיקתו ופנה אל מורהו: אתה, המורה הדגול שלי, שהתחייבת
להתנזר ממגע עם נשים, הפרת את הנדר שלך ונשאת אישה בידיך מעל גדות הנהר, איך העזת???
ענה לו המורה: “אכן, נשאתי אישה בידיי, העברתי אותה בין גדות הנהר והשארתי אותה שם.
אתה, נושא אותה עדיין אתך.
- לפעמים אנחנו רגילים לשלוט בכלכך הרבה סיטואציות .
וכשדברים לא הולכים לפי ה ״סדר ״ המופתי שיצרנו אצלנו בראש – ויוצרים התנגדות מחשבתית לכך -נגרם לנו סבל
ונשאבת אנרגיה וכוח רב מאיתנו .
זה יכול להתקשר לכל תחום או דבר בחיים ,
פרידה מהעבר או אובדן , גירושין , שינוי נוכחי בחיים האישיים שלנו , שינוי בזוגיות , במקום המגורים שינוי מקצועי
בעבודה , או בתא המשפחתי עם הילדים
סיטואציה חדשה״שנכפתה ״ ולא בהכרח רצויה על ידינו , וגם דברים נפלאים וטובים דבר שציפינו לו ולא קרה
כמתוכנן כפי שדמיינו בראש ויוצר אצלנו אכזבה ותסכול רב .
במהלך החיים אנחנו עוברים שינויים רבים ,
התנגדות מחשבתית – והרצת מחשבות ושיח שלילי בראש על-
״איך זה קרה?״ ו״למה? ״ ו״למה דווקא לי״ ? לשחזר את תרחישי העבר שוב ושוב ולנתח לתת פרשנויות ולנסות
להתווכח עם המציאות הקיימת תוביל לכאב גדול .
אבל זה לא נגמר רק בכאב ,
זה משפיע על התפקוד היומיומי – בעבודה ,בלימודים ובכל מקום שאנו נמצאים .
על התאבון הבריאות והגוף .
זה מוריד לנו את האנרגיה ותחושת החיוניות .
זה משפיע על מערכות היחסים .
זה לא נותן מנוחה – ותקוע ממש כמו עצם בגרון שלא מאפשרת לנשום לרווחה .
והיותר מכך , זה מונע מאיתנו להתקדם קדימה , לגייס את הכוחות והמשאבים שלנו ליצירה ובנייה החדש של הרצוי ,
ובמקום זה אנחנו נשארים בלהתבונן שם בישן במה שכבר קרה .
ומונע מאיתנו להתקדם ולהגיע למקום הטוב שאנחנו רוצים וצריכים להיות בו .
לא צריך להיות נזיר בשביל לגזור על עצמנו איסורים וכבלים ואחר כך להעביר את חיינו עם רגשות אשמה,
וביקורת .
בחשיבת יתר על דברים שאינם משרתים אותנו יותר – כאב סבל ועמידה במקום .
אנחנו צריכים להרפות , ולשחרר למען עצמנו ולמען האושר שלנו .
- לעכל את מה שקרה – ולהבין שזה קרה נקודה . ֿ
אין מה להתנגד לזה בראש .
להפוך את דפוס המחשבה ממחשבה שלילית מייסרת , קורבנית שיפוטית או כועסת.
לפתח מחשבה חיובית בנושא כמו – הסתכלות על הצמיחה וההתפתחות שאנו מרוויחים מכך , אילו הזדמנויות
ללמידה ולצמיחה אישית אנחנו יכולים לקחת ולהעצים את עצמינו. ו
להיות אסירי תודה – על הרגעים הטובים שהיו לכם עם אותו אדם.
על כל החוויות הטובות והטוב שעברנו איתו או איתם .
וגם על הרגעים שגרמו לנו לבכות ולצמוח .
להתמקד רק במה שאנחנו כן יכולים לשנות – להחליט לקחת שליטה רק על מה שאפשרי לשנות , ולשחרר את מה
שאי אפשר לשנות ולהוביל .
ולזכור – האחריות היא שלנו .
הכל בשליטתנו , ואין את מי להאשים .
הסבל וכאב הם תוצאה של פרשנות ודפוסי חשיבה שיוצרים אותם ולא החוויה או אדם עצמו .
האדם היחיד שיש לו שליטה על המחשבות שלך ולמה שקורה שם בתוך הראש- הוא לך !
לחיות את הרגע הזה , להיות בכאן ועכשיו
המקור של הדאגות , החרדות , הכאב והסבל הוא מחשיבה על העבר או דאגות העתיד .
ברגע הזה הכל מתרחש באמת . - לא להאחז בדברים זה המפתח לחיים .
כאשר משהו לא קרה כפי שתכננו – כנראה שיש משהו אחר שצריך לקרות והוא מדוייק יותר בעבורינו .
ברגע שאנחנו מפנימים שהכל מכוון לצמיחה שלנו – קל לנו להתמסר למה שקורה , קל לנו לשחרר, קל לנו להמשיך .
אז מהו הדבר או הדברים, האיש או האנשים, המחשבות והרגשות שפגשנו על גדת נהר החיים ואנחנו נושאים אותם
על גבנו, או בליבנו, יום ולילה, או שנה ואולי חיים שלמים? שהמשא שלהם מכביד עליכם ? והם מקטינים ומצמצמים
את היכולת שלכם ליצור ? לאהוב? להתפתח ? להתקדם ? ולגדול?
אולי זו הזדמנות, לבחור להוריד ולו דבר אחד מהגב, מהכתפיים או מהלב, להניח אותו במקומו, להסכים לוותר,
לשחרר, להיפרד, לפתוח דף חדש…
ואולי זו קריאה, לצאת למסע קטן (או גדול).
באהבה , אביב
